מבקר המדינה: טור ביקורת שבועי • אריאל שרפר

    אריאל שרפר No Comments on מבקר המדינה: טור ביקורת שבועי • אריאל שרפר
    15:45
    02.05.24
    צבי טסלר No Comments on פניה לפרקליטות: חשד לעבירות כלכליות בחברת בסדנו

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    כי בנו בחרת

    כולם מדברים על יום שלישי. איפה הם יצביעו ביום שלישי, מתי הם יצביעו ביום שלישי, למי הם יצביעו ביום שלישי, באיזה ערוץ תקשורת הם יתעדכנו ביום שלישי, מי יהיה ראש הממשלה הבא אחרי יום שלישי, והאם כל המפלגות שחשבו שלא יעברו את אחוז החסימה- יעברו את אחוז החסימה ביום שלישי.

    יש גם כאלה שמדברים על מה שיעשו ביום שלישי- שלא קשור לפוליטיקה. כי בשבילם יום שלישי יהיה "יום שבתון". כלומר שבת שהיא יום חול ככל הימים. אז כדי לשבור את השגרה ולצאת מן הכלל- אני לא רוצה לדבר על יום שלישי. אני רוצה לדבר על יום השמיני.

    וכדי להסביר מה זה יום השמיני- חשוב לי להקדים ולומר- שבבית היהודי הלא פוליטי בו גדלתי, חינך אבי מורי את ילדיו שלא מספיק לצקת מרק זך לקערה ולהרגיש את יום שבת קודש- וצריך לצקת תוכן רוחני לסעודת השבת- המיוחדת מכל הסעודות בכל השבוע- בעזרת זמירות שבת מבית סבא, ודברי תורה קצרים המכונים וורטים. אחד הוורטים הזכורים לי ביותר מדי שנה בהגיענו לקרוא את פרשת שמיני בספר ויקרא מביא את הרעיון החסידי המופלא הזה:

    בעל ה-"אור החיים" הקדוש הרב חיים בן עטר שואל מדוע נכתב "ויהי ביום השמיני" ומביא את הציטוט המפורסם ממסכת מגילה "אמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה- כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער"- ומקשה שביום השמיני למילואים של הכהנים במשכן היתה שמחה גדולה לפני הקב"ה כיום בריאת שמים וארץ- ולמה נכתב ויהי בלשון צער? והפירוש על פי פשט התורה- שבאותו היום מתו נדב ואביהוא שני בני אהרן- אך הוורט החסידי- לוקח את השאלה הזאת למקום אחר לגמרי- ומביא הסבר מיוחד ומעניין:

    יש מדרש ששמו מדרש פליאה- וכשמו כן הוא- הוא מציג אמירה- אחר כך מתפלא עליה- ובסופו של המהלך מתרץ אותה. במדרש הזה נאמר: אין מניחין תפילין אלא בשבת. והפליאה- הרי כל מי שמניח תפילין מאז בר-המצווה, ולא בארון הבגדים- יודע שבכל ששת ימי המעשה מניחים תפילין- ורק בשבת שהיא אות בינינו לבין הקב"ה מניחין תפילין בצד. אז מה פשר הקביעה: אין מניחין תפילין אלא בשבת?

    ההסבר הוא פשוט: בכל יום מימות השבוע קוראים בסוף התפילה פרק תהילים יומי המכונה "שיר של יום" ולפני קריאתו אומרים: "היום יום ראשון בשבת", וכן הלאה לפי סדר ימי השבוע. רק ביום השבת, המתנה היקרה שנתן לנו הקב"ה "כי אות היא ביני וביניכם"- לא אומרים "היום יום שביעי בשבת"- אלא אומרים "היום יום שבת קודש". כדי להבדיל את היום המיוחד הזה מכל הימים- ממש כמו שהקב"ה הבדיל את עמו ישראל מכל העמים.

    אבל- אותם יהודים שלצערנו לא מכירים בחשיבותה של השבת, ולא מנצלים אותה למנוחת אמת ואמונה- אלא לדברים ודיבורים של חול ולהמצאות שפוגמות בקדושתה (וחלקם אף מוסיפים לה מילים כמו למשל הצמדה של המילה 'תרבות' למילה שבת כדי לתאר אירוע שכרוך בחילול שבת המוני ולעיתים משמש ללשון הרע והשמצת גורמים שומרי שבת שאינם מודעים לכך ואין ביכולתם להגיב ולשמור על כבודם כיוון שהם שומרי שבת) אינם מחשיבים את היום הקדוש הזה ליום שבת- אלא ליום השביעי- ובשל כך על פי הסדר הכרונולוגי היום שבא אחריו זהו יום השמיני. ועל כך צריך לומר ויהי בלשון צער. צער על כך שיום שבת קודש- נחשב לעוד יום חולין ריק מתוכן אמיתי, והיום שבא אחריו לא נחשב לתחילת שבוע חדש של עשייה השואבת את כוחה ממילוי המצברים הרוחניים עד לשבת הבאה.

    במדינת ישראל הדמוקרטית- גם יום הבחירות נחשב יום שבתון. אך אפשר בהחלט לומר שמדובר בשבתון במובן של שביתה- כי ביום זה הליך הבחירה הדמוקרטית לוקח רק כמה שניות- ובכל היום כולו רבים מאזרחי ישראל לא מקדישים זמן כבשבת למחשבה רוחנית על מהותו של יום, והשפעתו על חייהם לטווח-רחוק.

    אסור לתת ליום השבתון- כלומר ליום הבחירות- להיות כמו שמתייחסים חלק מהיהודים ליום השבת- כלומר יום שביעי- ולהרשות שהיום הבא אחריו- אחרי השלמת ספירת הקולות ותחילת המשא ומתן הקואליציוני- יהיה ויהי ביום השמיני. כעם-נבחר שבורא העולם נתן בידיו מדי יום את הבחירה החופשית- עלינו לחשוב היטב מה משמעות הקול שלנו- ולא יזיק אחרי שסוגרים את המעטפה לפתוח ספר תורני, אולי בהלכות מלכים או בפרק חלק, ולהתפלל למנהיגות יהודית אמיתית. אם נבין את משמעות המשפט "כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים" בקידוש- נזכה ב"ה שיקוים בנו המשפט בהבדלה: ליהודים היתה אורה ושמחה.. כן תהיה לנו.

    רוצים לבקר את מבקר המדינה? שלחו דוא"ל ל- [email protected]



    0 תגובות